איך להכין תמונות כתבה ל-Google Discover ולחיפוש תמונות

מוציא לאור יכול להשקיע שעות בליטוש כתבה ואז להעלות תמונה זעירה וכללית. העמוד עדיין עשוי להופיע בדירוג, אבל הוא מספק למערכות הגילוי החזותי פחות חומר מועיל להצגה. Google Discover ו-Google Images אינם אותו מוצר, אך שניהם מסתמכים על תמונות נגישות ובעלות משמעות שמשויכות לעמודים אמינים. המטרה המעשית היא זכאות ובהירות, לא נוסחה שמבטיחה חשיפות.

ההנחיות של Google ל-Discover מציינות שתוכן שנמצא באינדקס ועומד במדיניות של Discover זכאי אוטומטית להופיע, בלי תגים מיוחדים או סכמה, אבל זכאות אינה הבטחה להצגה. Google ממליצה על תמונות גדולות ואיכותיות ומספקת מפרט מוחשי. מתייחסים לכך כבדיקות לפני פרסום, לא כגורמי דירוג עם משקלות מומצאים.

לבחור תמונה שמסבירה את הכתבה

משתמשים בצילום אמיתי שיש לכם זכויות עליו, באיור ברישיון מדויק או ביצירה מקורית שברור שהיא רעיונית. התמונה צריכה להיות קשורה לנושא ולהישאר קריאה גם בגודלי כרטיס מוקטנים. נמנעים מתמונות ממוזערות כלליות, מהרכבות מטעות או מכרזה עמוסת טקסט שחוזרת על הכותרת. באירוע אמיתי, לא משתמשים בתמונה סינתטית כאילו היא מתעדת את המקום.

מרחיקים את הפעולה החשובה מהשוליים הקיצוניים, משום שהחיתוכים יכולים להשתנות. אם כתבה עוסקת בממשק של מוצר, משתמשים בצילום מסך רשמי רק כשהזכויות וההקשר מתאימים; ייצוג רעיוני מסמנים בכנות. מנהלים תיעוד פנימי של המקור, הרישיון, העריכות וחובות הקרדיט.

לעמוד בדרישות המתועדות לגודל ולתצוגה המקדימה

Google ממליצה על תמונות ל-Discover ברוחב של 1200 פיקסלים לפחות, עם יותר מ-300,000 פיקסלים בסך הכול ובקומפוזיציה רוחבית מתאימה. התיעוד שלה מתייחס לחיתוך של 16:9 וממליץ להפעיל את max-image-preview:large או להשתמש ב-AMP, לפי העניין. גודל לדוגמה של 1600 על 900 נמצא בבירור מעל הספים שצוינו, אבל מידות לבדן אינן מביאות להצגה ב-Discover.

מגדירים תמונה מייצגת מתאימה באמצעות og:image או נתונים מובנים נתמכים, כפי שמתואר בדף העזרה של Discover. מוודאים שהכתובת שאליה מפנים מגישה את התמונה המיועדת ושאפשר לטעון אותה בלי אימות ובלי חסימה מקרית של בוטים. בודקים שגרסאות רספונסיביות אינן מחליפות בשקט את התמונה הגדולה בתמונה ממוזערת זעירה במטא-נתונים.

לעזור למנועי חיפוש לגלות את הקובץ

המדריך של Google לקידום תמונות מדגיש את האפשרות לגלות את התמונה ואת ההקשר בדף הנחיתה. משתמשים בשמות קבצים תיאוריים כשהדבר מעשי, בטקסט חלופי תמציתי ומדויק, בכיתובים הגיוניים כשהם מוסיפים מידע ובטקסט סמוך שמסביר את התמונה. לא דוחסים למאפיין alt וריאציות של מילות מפתח ולא משתמשים בו כפסקת קידום בלתי נראית.

כשהתמונה נושאת משמעות, מעדיפים רכיבי תמונה סטנדרטיים וכתובות שניתנות לסריקה על פני תמונות שקיימות רק כרקע CSS או בתוך סקריפטים בלתי נגישים. שומרים על תגובות HTTP מתאימות, נמנעים מנתיבים חסומים ומוודאים שקובצי התמונה אינם מושמטים בגלל הגדרות CDN אגרסיביות מדי. דוחסים ביעילות תוך שמירה על בהירות הנושא.

להשוות את אופן ההצגה במקום להתמקד בדירוג אחד

בודקים איך כתבה נראית בתצוגות מקדימות ברשתות חברתיות, בכרטיסים בדפדפן ובחיתוכים בנייד. מוודאים שנבחרת התמונה הגדולה ביותר המיועדת ושהקרדיטים מופיעים במקומות שבהם הם נדרשים. משתמשים בדוח Discover של Search Console כשיש לנכס שלכם מספיק נתונים כדי לקבל אותו, אבל לא מתייחסים להיעדר הדוח כהוכחה להפרה טכנית.

נניח כתבה שהתמונה הראשית שלה היא לוגו עם שורת טקסט. החלפתה בתמונה ברורה שקשורה לנושא עשויה לשפר את ההבנה של הקוראים גם אם התנועה מ-Discover לא תשתנה לעולם. התועלת המערכתית הזאת אמיתית, ואינה תלויה בשום טענה לגבי אלגוריתם חיפוש.

מכינים לצד כל כתבה רשומת תמונה: שם קובץ יציב, בעל הזכויות, תנאי הרישיון, קובץ מקור שבטוח לחיתוך, כתובת התמונה המיועדת להצגה, טקסט חלופי וכל חובת ייחוס. כך עורך עתידי לא ישתמש בחיתוך ברישיון בהקשר שלא נועד לו. הרשומה גם מקלה על תיקונים כשמתברר שגרפיקה שפורסמה בעבר מכילה שגיאה.

כדאי לשקול את ההבדל בין תמונה ראשית ללוגו. סמל מותג עשוי לזהות את הפרסום, אבל הוא מספר לקוראים מעט על הנושא של כתבה מסוימת. תרשים רעיוני יכול לעזור להסביר מדריך טכני, וצילום מאומת עשוי להתאים לאירוע מדווח. מה שמתאים תלוי במטרת הכתבה ובזכויות, ולא בכלל גורף שלפיו צילומים תמיד מצליחים יותר מאיורים.

כדי לבדוק את אספקת התמונות, בוחנים את קוד המקור של העמוד ואת התגובה בפועל אחרי הפריסה. מוודאים שכתובת התמונה מפנה למידות הצפויות, מחזירה תגובה מוצלחת ואינה חסומה על ידי אימות או הגבלות לבוטים. אם אותה כתבה קיימת בשש שפות, אפשר להשתמש שוב בתמונה המשותפת, בזמן שהכיתוב והטקסט החלופי שסביבה מותאמים בדייקנות לכל שפה. לא משנים בין השפות את הייצוג העובדתי של התמונה. לבסוף, נותנים למערכות החיפוש זמן לסרוק מחדש קבצים שהשתנו, במקום לצפות לעדכונים חזותיים מיידיים בכל מקום.

ליצור רשימת בדיקה קבועה לתמונות

לפני פרסום מאמתים זכויות, דיוק עובדתי, מידות הקובץ, כתובת נגישה, og:image נכון, טקסט חלופי תיאורי ובטיחות החיתוך. אחרי הפרסום בודקים שוב את הכתבה באתר הציבורי, כולל גרסאות שמורות במטמון וגרסאות שפה. אם תמונה משתנה באופן מהותי, מוודאים שכל הגרסאות משקפות את התיקון.

רשימת הבדיקה הזאת משלימה את המדריך שלנו לסריקת ניווט מסונן ואת המדריך לבדיקת ירידה בתנועה. שניהם עוסקים באפשרות לגלות תוכן מזוויות שונות. אף תמונה ראשית אחת אינה יכולה לתקן דיווח חלש, עמוד חסום או כותרת מטעה. תמונה טובה נותנת לעבודה איכותית הזדמנות הוגנת להימצא.